money

הכנסות ב"שחור" וחלוקת רכוש בתיקי משפחה

מאת עו”ד רונן סימון

לאחרונה ניתן פסק דין בתביעת נזיקין בו העיר ביהמ"ש כי לדעתו במקרים בהם מתברר כי תובע הגיש תביעה המתבססת על הכנסתו, ומתברר כי חלק מההכנסה אינו מדווח ("כסף שחור") מן הראוי להעביר דיווח אל רשויות המס או אל מנהל בתי המשפט שישקול העברתם של הדברים אל רשויות המס.

סעיף 144 א' לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] קובע:

"נישום המגיש לבית המשפט תובענה המתבססת על גובה הכנסתו ממקור כלשהו ימציא העתק ממנה לפקיד השומה אצלו מתנהל תיקו, ואם אין לו תיק – ימציא העתק למנהל"

רוב רובן של תביעות הגירושין מתבססות על הכנסתם של הצדדים. כך בתביעת מזונות חובה על צד להראות את גובה הכנסתו מכל מקור וכבר נפסק בשורה של פסקי דין כי גם הכנסה שאינה מוצהרת הינה שיקול בפסיקת גובה המזונות!!!

ובתביעות "רכוש" על אחת כמה וכמה עת חובה על צד לפרט את מלוא רכושו.

לא אחת ימצא עצמו צד למשפט התובע את בן או בת זוגו נאלץ לעמוד בפני אותה דילמה האם "לחשוף" את שידוע לו על הכנסותיו הבלתי מדווחות של הצד השני, שכן:

מחד: אם לא יתבע את אותן הכנסות בלתי מדווחות אזי יצא נפסד (בין שמדובר בפסיקת מזונות שאינם ריאלים ובין בחלוקת רכוש)

ומאידך: אם יוכיח את הכנסתו ה"שחורה" של הצד שכנגד אזי הוא עלול למצוא עצמו שותף לדבר עבירה או לחיות בחשש כי יאבד זכויות ברכוש בר איזון.

אמור הוראת החוק דלעיל מעוררת חששות ויכולה להביא לתוצאות בלתי צודקות ומעוותות של חלוקת רכוש בלתי הוגנת וחמור מכך, קיפוחם של קטינים במזונותיהם או חיוב לא צודק במזונות בת הזוג.

יתכן והפתרון לסוגייה נמצא בסע' 68 לחוק בתי המשפט הקובע:

" (ה) על אף הוראות סעיף 68(א) –

(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;"

אין כל ביטחון כי אותן "דלתיים סגורות" יש בהן כדי לספק את הביטחון מפני דיווח אולם מכלול הרעיונות שעומדים בסיס התהוותו וקיומו של בית המשפט לענייני משפחה הם שצריכים ליתן את אותה מעין "חסינות" על מנת להבטיח קיומם של הליכים.

כך למשל ישאל השואל מה דינה של "הכנסה" שהכניס אב אלמוני ממכירת סמים או רכוש גנוב (שהרי אין הבדל בין אלו לבין כספים שלא דווחו לרשויות המס), כלום יעלה על הדעת שאב כזה שיש לו כספים ורכוש, יתחמק מתשלום מזונות אך בשל החשש של ילדיו או אימם "מלחשוף" את המקור לאותה הכנסה?

האם הדעת סובלת כי אותם קטינים במקרה דלעיל ישאר רעבים בעוד אביהם או אמם "חוגגים" ונהנים ממנעמי החיים אותם הם מממנים בכסף "לא חוקי"???

נראה כי חוק בתי המשפט המקנה חיסיון וכן ההוראות בדבר שיקולי צדק שמצאו ביטויים בסעיף 8 א' לחוק הקובע "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין אליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק…".

נראה כי שילובן של הוראות החוק יחד עם שורת ההיגיון כולם יחדיו נותנים את הפתרון שיבטיח בדיקה נכונה, מלאה, מקיפה ואמיתית של זכויות המתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה.

נראה כי עצם הדלתיים הסגורות והחיסיון בדיוני בית המשפט לענייני משפחה, מהווים דרך "עקיפה" לגביית המס שכן אותם כספים המשולמים כדמי מזונות, מבטיחים את רווחתם של הזכאים להם ומונעים את הפיכתם לנטל על המדינה שלא תישא במזונותיהם.

אין האמור משמש המלצה חס וחלילה להתחמקות מתשלומי המס אלא בא להצביע על הבעייתיות המתעוררת לאור הסעיף בפקודת מס הכנסה.

האמור אינו מהווה המלצה או ייעוץ ורק בא להאיר בעיה העלולה להתעורר מהתנגשותם של אינטרסים שונים ולהציע דרכים לפתרונן.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה