במספר מקרים שהובאו בפני בתי המשפט השונים, הידבקות בוירוס, חיידק או בנגיף בעבודה אכן הוכרה כפגיעה בעבודה, אולם נשאלת השאלה מתי המוסד לביטוח לאומי יכיר בהידבקות במחלה כ"פגיעה בעבודה", וכיצד להוכיח כי הפגיעה אכן נגרמה במסגרת העבודה.

עד היום, טרם הובאו בפני בתי המשפט מקרים בהם נדרש המוסד לביטוח לאומי להכיר בהידבקות במחלת הקורונה כ"פגיעה בעבודה", אולם נוכח ההכרה במקרים שונים אחרים, של הידבקות במקום העבודה בוירוס, חיידק או נגיף כלשהו, ניתן ללמוד כיצד לנהל נכון תביעה להכרה בעניין זה.

סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע, שתאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה, רואים אותה גם ככזו שנגרמה עקב העבודה, כל עוד לא הוכח אחרת.

במקרים מסויימים, בהם היה גורם חיצוני משמעותי שהוביל לפגיעה, ושאינו קשור לעבודה, אזי המקרה לא יוכר כתאונת עבודה במצב בו השפעת העבודה היתה פחותה משמעותית ביחס לגורמים אחרים.

כלל זה יש להחיל גם במקרים בהם מדובר על פגיעה שאינה "פציעה" או חבלה חיצונית הנראית לעין, אלא מחלה.

בהתאם לפרסומי המוסד לביטוח לאומי, עובדים שנדבקו בנגיף הקורונה במקום עבודתם יוכרו כ"נפגעי עבודה", אולם המוסד לביטוח לאומי יוצא מנקודת הנחה כי מרבית ההדבקויות בנגיף הן בשעות הפנאי, בבית או מחוצה לו.

עקב נקודת הנחה זו של המוסד לביטוח לאומי, הוא דורש רמת סבירות גבוהה שאכן ההידבקות נגרמה במסגרת מקום העבודה, ולא בשעות הפנאי.

רמת הסבירות הגבוהה אותה דורש המוסד לביטוח לאומי, דורשת מהנפגע ליצר אסמכתאות שונות על מנת להוכיח שאכן מקור ההידבקות הוא במקום העבודה, ו/או כתוצאה מן העבודה, ולא בשעות הפנאי.

לכן, ועוד טרם פניה למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה כנפגע עבודה בשל הידבקות בנגיף הקורונה, יש לפעול על מנת לאסוף אסמכתאות, לשם הוכחה כי ההידבקות אכן נגרמה במסגרת העבודה ולא בנסיבות אחרות.

הגשת תביעה להכרה כנפגע עבודה בשל ההידבקות בנגיף הקורונה עשויה לארוך זמן ממושך יותר מאשר הגשת תביעה בשל פגיעות אחרות, וזאת מאחר ויש להשקיע זמן רב ומחשבה מרובה לעניין אילו ראיות ומסמכים יש לצרף על מנת להוכיח את מקור ההידבקות.

כבר בשלב הכנת החומר והגשת התביעה להכרה, יש לבחון גם את סיבוכי המחלה ולפעול לשם הוכחתם כקשורים להידבקות במחלה, וזאת באמצעות מסמכים רפואיים תומכים.

במקרים מסוימים, יהיה צורך בהגשת חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה כי אותם הסיבוכים הם כתוצאה מקשר ישיר להידבקות, ולכל הפחות הוחמרו (במקרים של גורמי סיכון שונים, מחלות רקע, ועבר רפואי) עקב ההידבקות.

יש לשים לב, כי נדרש שבמסמכים הרפואיים יובא הקשר הישיר להידבקות במקום העבודה.

יצויין, כי במסגרת הפניה למוסד לביטוח לאומי יש להעביר שאלון המיועד למעביד, אשר הוכן על ידי המוסד לביטוח לאומי, וזאת על מנת שיאשר כי אכן מוקד ההדבקה היה במסגרת העבודה.

בנוסף חשוב לבחון האם היו נדבקים ו/או חולים נוספים במקום העבודה. מענה על השאלון למעביד והעברת פרטיהם של נדבקים נוספים יעזרו לבסס את התביעה להכרה כנפגע עבודה.

לשאלות נוספות ויעוץ אישי בענייני הכרה כנפגע בעבודה ותאונות עבודה, אנא צרו קשר עם משרדנו.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומהווה המלצות כלליות בלבד. לקבלת  ייעוץ ספציפי בהתאם למקרה הפרטני יש לפנות למשרדנו.

הפוסט נדבקתי בקורונה במקום העבודה, האם אוכר כ"נפגע עבודה" במוסד לביטוח לאומי? הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

אולם, במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי מערים קשיים, ולאחר הליך ארוך ומייגע, תביעה נגד ביטוח לאומי עלולה להידחות או לחילופין מתקבלת באופן חלקי וכך מוענקים לתובעים פיצויים חלקיים שלרוב לא יספקו אותם. לכן מיד נעסוק למה חשוב "להצטייד" בעורך דין ביטוח לאומי.

חוק הביטוח הלאומי

על פי חוק הביטוח הלאומי, מחויב כל תושב ישראלי מעל גיל 18 בדמי ביטוח לאומי חודשיים. בתמורה לתשלום דמי הביטוח החודשי, המבוטח זכאי לזכויות רבות אשר יוענקו לו כאשר יזדקק לעזרה בעתיד. בדרך כלל, הסיוע מהמוסד לביטוח לאומי יוענק למבוטח באמצעות מענקים, גמלאות, קצבאות, הטבות ועוד. 

גובה החיוב החודשי משתנה בהתאם למעמד התושב, גובה הכנסתו ופרמטרים נוספים הקבועים בחוק. בשל כך, דמי הביטוח הלאומי אותם חייב לשלם סטודנט למשל, שונים בתכלית מתשלום עבור ביטוח לאומי אותו נדרש לשלם מנכ"ל חברה גדולה. 

אילו תביעות נגד ביטוח לאומי ניתן להגיש?

כיום, ישנו מגוון רב של תביעות אשר ניתן להגיש נגד הביטוח הלאומי, נמנה להלן כמה סוגים של תביעות ביטוח לאומי: תאונות עבודה, נכות כללית, דמי אבטלה, דמי מזונות, הבטחת הכנסה, גמלת סיעוד, שמירת היריון, תאונות אישיות, נפגעי מחלות קשות (דוגמת פוליו, דמנציה, אלצהיימר, פריצת דיסק, קרוהן, גזזת ועוד), קצבת זקנה, דמי קבורה ועוד.

כשזה נוגע להגשת תביעה נגד ביטוח לאומי  – רצוי לא להגיש אותה לבד, אלא באמצעות עורך דין ביטוח לאומי שיש לו ניסיון רב בתחום ושיסייע לכם להשיג את המגיע לכם.

תביעות לביטוח לאומי אלו ואחרות, מפורטות באריכות בחוק הביטוח הלאומי, והתנאים לקבלת קצבה או גמלה בגינן מוסברים באתר המוסד לביטוח לאומי.

המשותף לכלל התביעות הוא שהן מתייחסות למצב בו התושב או האזרח זקוקים לסיוע, בין אם בשל מחלה, תאונה או אובדן עבודה, סיוע אותו מעניק להם כאמור המוסד לביטוח הלאומי.

כיצד מגישים תביעה נגד ביטוח לאומי?

הגשת תביעה לביטוח לאומי כרוכה במילוי טפסים רלוונטיים, אותם ניתן לאתר באתר המוסד לביטוח לאומי. כך למשל, על תושב שמעוניין לתבוע את ביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות כללית, למלא את 'טופס התביעה לקצבת נכות כללית' המוכר גם בתור טופס 7801.

עם זאת, הדרך לקבלת הפיצויים אינה פשוטה.

לא אחת מדובר בהליך מורכב ומסורבל, אשר עלול להימשך זמן רב, האזרח או התושב יידרש להמציא מסמכים רבים לביטוח הלאומי ולהתייצב בדיונים מול ועדות שונות, עד לקבלת הפיצוי המיוחל ולכן התייעצות עם עו"ד המתמחה בניהול תביעה נגד ביטוח לאומי היא נושא שכדאי ואף רצוי לשקול בכובד ראש.

מדוע חשוב להסתייע בעורך דין ביטוח לאומי?

הסתייעות בעורך דין ביטוח לאומי שהוא בעל ניסיון ובקיאות בכל הנוגע להליכי תביעת נגד ביטוח לאומי, צפויה לא רק לקצר את הליך התביעה, אלא גם להפיק את המקסימום מהקצבה או הגמלה שתתקבל. זאת, הודות לניסיון והידע הרב שצבר עורך הדין בהתמודדות מול הגורמים הרלוונטיים במוסד לביטוח לאומי. 

במידה ואתם מעוניינים להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו – שלמה לוי משרד עורכי דין ונוטריון.

משרדנו מתמחה בהגשת תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר עם השנים צברנו ניסיון וידע רב שמאפשרים לנו להעניק שירות מקצועי בכל הנוגע להליך התביעה, עד לקבלת פיצויים מקסימליים.  

אתם מוזמנים לפנות אלינו ברגעים אלו ממש באמצעות הטלפון, על ידי שליחת דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות בעמוד יצירת קשר, ואנו מבטיחים לחזור אליכם בהקדם.

הפוסט תביעות נגד ביטוח לאומי הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.