הסכם ממון פרק ב' – מה זה אומר? 

הסכם ממון הוא הסכם משפטי המסדיר את חלוקת הרכוש המשותף במידה ומחליטים לפרק את הנישואים.

הסכם ממון סטנדרטי עוסק בסוגיות של חלוקת הכספים, נכסי המטלטלין והנדל"ן. במידת הצורך, ניתן להוסיף התייחסות גם למשמורת ולמזונות בנוגע לילדים המשותפים. 

חשוב לציין שניתן ואף מומלץ לערוך הסכם ממון גם בנישואים ראשונים. 

בהיעדר הסכם ממון, כאשר בני הזוג מתגרשים, ביהמ"ש הוא זה שקובע כיצד יש לחלק את הרכוש, החלוקה נעשית בהתאם להלכת השיתוף ולשיקולים שונים.

העובדה שכל אחד יקבל את הנכסים "שבא איתם מהבית" ללא חלוקה עם בן הזוג אינה טריוויאלית והיא אינה ברירת מחדל ולכן בכוחו של ההסכם להשפיע באופן ישיר על פסק הדין.   

הסכם ממון יכול להיות שימושי גם במקרה שאחד מבני הזוג הלך לעולמו, אז בן הזוג שנותר בחיים יבצע את חלוקת הרכוש בינו לבין יורשיו של המנוח בהתאם למה שנקבע בהסכם. 

למה חשוב לקבוע הסכם ממון דווקא בנישואים שניים?

ראשית, לרוב נישואים שניים נעשים בשלב מאוחר יותר בחיים, כאשר לכל אחד מבני הזוג יש יותר ממון ונכסים פרטיים בהשוואה לנישואין הראשוניים ולא בטוח שישנה נכונות ורצון למזג את כל הנכסים הללו לרכוש משותף.

בנוסף, חווית הנישואים הראשונים יכולה להיות קשה וטראומתית ולעיתים בני הזוג יסתייגו משותפות מוחלטת ויעדיפו לוודא שבמידה והנישואים לא יצלחו, הליך הגירושים ייעשה בצורה מסודרת ללא נזקים כלכליים וללא מאבק משפטי קשה וממושך.

מרכיב ייחודי נוסף בפרק ב' הוא קיומם של ילדים מנישואים קודמים, דבר המשפיע על חלוקת הרכוש כיוון שבד"כ כל אחד יעדיף לדאוג בעצמו לילדיו שלו מבלי להתחייב למימונם וגידולם של ילדי בן הזוג.

לאור כל אלו, חשוב לערוך הסכם מסודר עוד בטרם הנישואים ומומלץ לעשות זאת בעזרתו של עו"ד הבקיא בדיני המשפחה הרלוונטיים, בני הזוג יגישו לעו"ד רשימת נכסים של כל אחד מהם ויחשבו איך ירצו לחלק את הרכוש במידה וחו"ח ירצו להתגרש.

ליווי טוב יוכל להבטיח את השמירה האופטימלית על המצב הפיננסי ויחסוך מאבק משפטי מאוחר.

חתימת הסכם ממון בזמן שהיחסים בין בני הזוג הם טובים ונינוחים מקילה על העניין ומונעת עירוב של רגשות מיותרים והתנגחויות.

בנוסף, סיוע משפטי יכול לעזור לקיים את הדיון בצורה טובה כיוון שעו"ד נתפס כגורם אובייקטיבי וחיצוני שמולו קל יותר לנהל את הדיון בלי ליצור מתח. 

במידה ואתם עומדים לפני פתיחת פרק חדש בחייכם אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו, אנו נעניק לכם את הליווי הדרוש ברגישות ומקצועיות בהתאם לנסיבות ותוך שמירה על האינטרסים של שני הצדדים.

כך נוכל להגיע להסכם הגון שיאפשר לכם להקים זוגיות שלווה בראש שקט, מבלי לחשוש לעתידכם הכלכלי. 

הפוסט הסכם ממון פרק ב' הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

נכון וראוי כי במקרה שכזה לא יחשוש אותו בן זוג מאיבוד זכויותיו כתוצאה מקשר נישואין או קשר זוגי אחר.

הכלי המשפטי המתאים להגנה על זכויות אלו הוא הסכם ממון על דירה הסכם זה מאפשר להגדיר את הדירה כרכוש השייך בלעדית לצד שרכש אותה לפני הנישואין. במקרה של פרידה, ניתן לקבוע כי לבן הזוג השני לא יהיו זכויות בדירה, או לחלופין, לקבוע מנגנון חלוקה יחסי.

ההסכם יכול גם להתייחס לתרחישים עתידיים, כגון החלפת הדירה או שימוש בה כמקור הכנסה (למשל, השכרה). במקרה של דירה שנרכשת במהלך הנישואין, ניתן לקבוע מראש מנגנון של זכויות בעלות יחסיות, בהתאם לאחוזי המימון של כל צד, כולל התחשבות בכספי מתנה או סיוע מהורים.

חשוב להדגיש כי כאשר הנכס משמש כדירת המגורים העיקרית של בני הזוג, יש להקפיד ביתר שאת על הגדרת הזכויות. זאת מכיוון שבתי המשפט ובתי הדין נוטים להתייחס לדירת מגורים באופן שונה מנכסים אחרים ועשויים להעניק זכויות גם לבן הזוג שלא תרם לרכישתה.

צוואה ככלי משלים להסכם ממון

הסכם ממון הוא כלי חשוב המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה. אולם, חשוב להבין שהסכם זה אינו מספק מענה מלא לכל התרחישים האפשריים. לכן, מומלץ בחום לערוך גם צוואה לצד ההסכם.

סעיף 8 (א) לחוק הירושה קובע כי כל הסכם שמתייחס לירושתו של אדם דינו בטלות, מכאן נובע כי סעיף במסגרת הסכם הממון אשר מתייחס לאופן חלוקת ירושתו של בן הזוג, הנו סעיף שדינו בטלות, שכן הדרך היחידה לקבוע הסדר אשר מתייחס לחלוקת הירושה בעתיד הנה באמצעות צוואה בלבד.

מצב זה יוצר אתגר מעניין: מה קורה כאשר יש סתירה בין הוראות הסכם הממון לבין הוראות הצוואה? במקרים כאלה, הסוגיה עשויה להיות מורכבת ולדרוש פרשנות משפטית מעמיקה. לכן, אם אתם נתקלים בסיטואציה כזו, ההמלצה היא לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. מומחה כזה יוכל לנתח את המקרה הספציפי שלכם, להתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, ולהציע את הפתרון המשפטי המתאים ביותר.

בסופו של דבר, השילוב בין הסכם ממון לצוואה מספק מעטפת הגנה משפטית מקיפה, המכסה הן את תקופת החיים המשותפים והן את ההסדרים לאחר פטירה. תכנון משפטי מושכל, הכולל את שני המסמכים הללו, יכול למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח שרצונותיכם יכובדו בכל מצב.

איך מאשרים הסכם ממון על דירת מגורים?

(אין הדבר אומר כי בית המשפט לא יתחשב בהסכם שלא אושר בכלל וראוי להתייעץ עם עו"ד בכל מקרה ומקרה).

עבור זוגות המעוניינים לחתום על הסכם ממון לפני נישואיהם, החוק מאפשר אישור ההסכם בפני נוטריון או רושם הנישואין. זוהי אפשרות נוחה ופשוטה יותר מאשר פנייה לבית המשפט.

לעומת זאת, המצב שונה עבור ידועים בציבור וזוגות חד-מיניים. במקרים אלה, אין חובה חוקית לאשר את הסכם הממון בפני גורם רשמי. חתימת שני הצדדים על ההסכם מספיקה כדי להעניק לו תוקף משפטי.

עם זאת, למרות שאין חובה חוקית, מומלץ מאוד לזוגות אלה לאשר את הסכם הממון בפני גורם משפטי מוסמך. זאת, כדי להבטיח את תקפותו של ההסכם ולמנוע בעיות עתידיות. אישור כזה יכול להתבצע בהתאם לכללים הכלליים של דיני החוזים, ויעניק להסכם משנה תוקף במקרה של מחלוקת עתידית.

מה דין הסכם ממון על דירת מגורים שלא אושר?

הגישה הפורמליסטית: בהיעדר אישור – אין תוקף.

הגישה הבלתי פורמליסטית: אף בהיעדר אישור – קיים תוקף מכוח דיני החוזים הכלליים, עיקרון תום הלב, ההשתק והמניעות.

אימות הסכם בין ידועים בציבור – האם זה אפשרי?

אין חובה לאמת / לאשר כלל הסכם בין ידועים בציבור.

אולם, ניתן בכל זאת לאשר ע"י נוטריון או בבית המשפט לענייני משפחה. אישורו של נוטריון, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת.

הסכם ממון בין בני זוג העומדים בפני נישואין או בני זוג שנישאו ומעוניינים להסדיר את ענייניהם הממוניים, מומלץ לערוך בפני עורך דין המומחה בדיני משפחה כדי למנוע מחלוקת או אי בהירות בעתיד.

מומלץ גם כי יחד עם עוה"ד המתמחה בענייני משפחה יתייעצו הצדדים אף עם עו"ד מתחום הנדל"ן כי יתכנו השלכות מיסוייות כאלו ואחרות וכדאי לאסוף מידע בטרם חתימה כדי שההסכם יהיה נכון בראי דיני המשפחה והנדל"ן.

הסכם ממון על דירה – לסיכומו של דבר,

במידה ואתם מעוניינים בעריכת הסכם ממון על דירה, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו – שלמה לוי משרד עורכי דין ונוטריון. משרדנו מתמחה בדיני משפחה ובדיני מקרקעין, וניסיוננו רב השנים מאפשר לנו להעניק ללקוחותינו שירות מקצועי ויעיל.

הנכם מוזמנים לפנות אלינו עוד היום אל שלמה לוי משרד עורכי דין באמצעות הטלפון, על ידי שליחת דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות, ואנו נחזור אליכם בהקדם – פגישת יעוץ ראשונה במשרדנו ללא תשלום וללא התחייבות.

הפוסט הסכם ממון על דירה הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

משמורת ילדים קטינים מתייחסת להיבט של מגורי הילדים, שהייתם עם כל אחד מהוריהם, החובה החלה על הורים לדאוג לכל מחסורם וצרכיהם של ילדיהם המשותפים הקטינים.

הנכון והראוי הוא כי מתוך טובת הילדים יגיעו ההורים להסכמות בדבר המשמורת והסדרי השהייה של כל אחד מההורים עם הילדים. 

בהיעדר הסכמה ביניהם, כל אחד מההורים יכול לפנות לבית המשפט או לבית הדין הדתי המוסמך ולהגיש תביעה כדי שבית המשפט יכריע בשאלת המשמורת.

המשמורת של ההורים כוללת עמה חובות רבות ורצוי כי הדבר יעשה בתיאום בין ההורים ובאין הסכמות בהכרעה של בית המשפט או בית הדין.

יש לציין כי סוגית החזקת ילדים נמשכת לאורך כל הזמן בו הילדים קטינים, היא נתונה לשינוי גם לאחר הכרעות ומעצם טבעה לעתים המדובר בהליכים משתנים לאורך שנים ותלוי בשינויי נסיבות של ההורים ולעתים של הילדים כגון שינוי מקום לימודים, צרכי ההורים ולפעמים גם הגירה לחו"ל.

סוגי משמורת ילדים

משמורת הקטינים הנה על הרצף שבין משמורת של אחד ההורים ועד למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהיה משותפים בין ההורים.

משמורת של אחד ההורים (יחידנית) –  המשמורת מוקנית לאחד ההורים (לרוב האם) והורה זה משמש כמגדל והמטפל העיקרי ובדרך כלל גם כהורה מרכז המרכז את הוצאות הקטין. להורה השני הסדרי ראיה ושהיה עם הילדים, כאשר החלוקה מתפרסת על ימי החול, סופי שבוע, בדרך כלל לסירוגין, חלוקה של חגים, חופשות וימים בהם לא מתקיימות מסגרות חינוך.

משמורת משותפת של ההורים על ילדים – מתקיימת כאשר שני ההורים חולקים את הזמנים של שהיית הקטינים עמם בזמנים שווים או קרוב לכך. הילדים נמצאים פרקי זמן שווים או קרוב לכך עם שני ההורים, ושני ההורים מעורבים בחיי היום יום שלהם. הצלחתו של סוג משמורת זה תלויה גם ביכולתם של ההורים לשתף פעולה אחד עם השני.

יובהר כי הכותרת חשובה פחות מאשר המהות וחלוקת הזמנים בפועל כאשר דרך כלל נבחנים הדברים על חלוקה במחזור של 14 ימים.

הדין והפסיקה בסוגיית  משמורת ילדים – "טובת הקטין"

על פי החוק אין קשר בין משמורת ובין אפוטרופסות. כל עוד לא נקבע אחרת הרי ששני ההורים הם האפוטרופוסים החוקיים של ילדיהם ואין בגירושין או פרידה כדי לשנות מכך ומכאן שהחלטות מהותיות צריכות להתקבל על ידי שניהם ללא קשר למשמורת ו/או הסדרי הראיה למשל הוצאת דרכון, הליך רפואי (שאינו הליך דחוף) וכדומה ענייני חינוך מסוימים ועוד. 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וכאשר אין ביניהם הסכמה מי מהם יחזיק בקטין, יכריע בכך בית המשפט. משמורת לקטין, כמו גם קטין המוגדר כקטין בחזקת הגיל הרך, קבועה בסעיפים 24 – 25 לחוק הכשרות המשפטית.

הגם שחזקת הגיל הרך קובעת כי בדרך כלל קטינים עד גיל 6 ישהו עם אימם לא בוטלה הרי שכיום בתי המשפט ואף בתי הדין נוטים לבחון את טובת הקטין וכאשר ההורים לא מגיעים לכדי הסכמות ניתנות הכרעות שיפוטיות בעניין.

בבואו של בית המשפט להידרש לסוגיית משמורתו של קטין, כמו בכל סוגיה אחרת בה מעורב עניינו של קטין, עליו לשקול, ראשית  את טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו מובא בפניו.

המונח "טובת הקטין" הינו מושג רחב כאשר על בתי המשפט או בתי הדין לבחון וליצוק תוכן בכל מקרה על פי העובדות שבפניו.

במקרים רבים, בהיעדר הסכמה, ממנים בתי המשפט ובתי הדין את רשויות הרווחה (שם ישנם עובדים סוציאליזם שזאת היא התמחותם) להגיש אל בית המשפט מסמך המכונה "תסקיר" ובו הם מעלים בפני מי שמינה אותם את התמונה המשפחתית ואף מצרפים המלצותיהם לעניין המשמורת והסדרי הראייה. 

שיקולי בית המשפט בהכרעה על משמורת ילדים וקטינים

השיקולים הנבחנים ע"י בית המשפט בעניין משמורת קטינים, הינם: טובת הקטין בראש ובראשונה, הבטחת סיפוק צרכיהם הפיסיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים, תוך התייחסות ליכולת ההורים ונכונותם; הבטחת שמירת קשר איכותי של הקטינים עם הוריהם; הגשמת אינטרס הקטינים למסגרת יציבה, במידה המרבית; צמצום ככל האפשר של הפגיעה בשל הגירושין; יש לעשות המירב ששני ההורים ימלאו תפקיד משמעותי בחיי הקטינים ויממשו אחריותם ההורית; כן, יש להתחשב במידה בה כל אחד מההורים טיפל בקטין בעבר. 

כאמור הערכאות נעזרים באותם תסקירים הנערכים ע"י עו"ס האמונים על כך וקיימת חשיבות רבה להופעה בפני אותם עו"ס שהרי כוחם רב והם משמשים כעיניים ואוזניים לשופט או הדיינים . 

נקלעתם למשבר ביחסים עם בן/בת הזוג, אתם מצויים בהליכי פרידה או גירושין ויש לכם ילדים משותפים?

אתם מוזמנים לפנות למשרדנו – שלמה לוי משרד עורכי דין ונוטריון. משרדנו מתמחה בדיני משפחה, וניסיוננו רב השנים מאפשר לנו להעניק ללקוחותינו שירות מקצועי ויעיל.

הנכם מוזמנים לפנות אלינו עוד היום באמצעות הטלפון, על ידי שליחת דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות, ואנו נחזור אליכם בהקדם – פגישת יעוץ ראשונה במשרדנו ללא תשלום וללא התחייבות.

הפוסט משמורת ילדים/קטינים הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

במצבי גירושין, יכול לפסוק בית המשפט כי במסגרת "הלכת השיתוף", לפיה אם בני הזוג חיו בדירה תקופה ארוכה ואף גידלו בה את ילדיהם, יקבל גם בן הזוג השני זכויות.

מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת?

מדובר בסוגייה מורכבת הכוללת פרמטרים רבים הרלוונטיים להכרעה בה – האם המשכנתא שולמה באופן משותף, כמה זמן הזוג גר יחד בדירה, אילו תשלומים השביחו את הדירה ועוד.

על מנת למנוע מצבים כאלו, ניתן במסגרת הסדר של הסכם ממון לקבוע את ההסדר שמתאים לזוג לגבי הבעלות על הדירה, התשלומים עליה, על השבחתה וכו'.

כל זאת על מנת לגרום למצב שבו בני הזוג מעצבים את הסדר חלוקת הדירה במידה וייפרדו, הם ולא בית המשפט.

הסכם ממון לפני הנישואין

הסכם ממון מסוג זה הוא הנפוץ. מטרתו לקבוע את חלוקת הנכסים שנצברו לפני הנישואין ואלו שיצברו במהלך הנישואין, עוד לפני הכניסה אליהם.

במצב של חתימה על הסכם ממון שקובע מפורשות שהבעלות על הדירה נותרת אצל הבעלים המקוריים שלה, רוב הסיכויים שבית המשפט לא יתערב בהחלטה זו, דבר שרלוונטי במיוחד בזוגיות שנכנסים אליה כאשר למי מבני הזוג יש נכסים אותם הם אינם מעוניינים לשתף בפרידה.

הסכם ממון שלפני הנישואין הוא אחת הדרכים הבטוחות ביותר להשגת המטרה הזו אך לא היחידה. להסכם זה יכולים להיות מגוון שמות אך משמעותם זהה – הסכם טרום נישואין, הסכם יחסי ממון, הסכם ממון לפני החתונה וכו'. 

נציין כי הסכם ממון מוגדר למעשה בחוק ויש לקיים תנאים לחתימתו ואישורו.

מלבד בטוחה כלכלית ההסכם גם יכול להניב סוגים שונים של הטבות מס, זאת בתלות במהות הנכסים, מספר הנכסים, בתכנון לרכוש עוד נכסים משותפים וכו'.

הסכם כזה יכול גם להבטיח שאפילו אם תמכר דירה או נכס ותרכש דירת מגורים עדיין אפשר להסדיר את הזכויות של מי שתרם יותר.

במצבים שבהם החליט הזוג לדון בסוגיות הממוניות הללו, במהלך הנישואין, ניתן לקבוע גם הסכם ממון שייחתם לאחר הנישואין.

הסכם ממון שלאחר הנישואין

יכולות להיות כל מיני סיבות שמובילות זוג לחתום על הסכם ממון לאחר הנישואין. הסיבה לעניין זה לא משנה משום שמעמדו זהה לזה של הסכם ממון שלפני הנישואין ולכן מגלם את כל יתרונותיו. גם הסכם זה דן באופן חלוקת הממון ובין השאר – הדירה, במצבים של פרידה.

העניין היחיד שמעכב את המעמד המשפטי של הסכם ממון זה הוא שלעומת הסכם ממון שלפני הנישואין, הוא טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה. ככל ששני הצדדים מסכימים על תנאי ההסכם – סביר שלא יהיה קושי לאשרו בביהמ"ש.

כאשר אחד מבני הזוג משקיע יותר מהשני, תמיד כדאי לשקול מראש האם הוא רוצה להבטיח את החלק היחסי של השקעתו ואם כן הדרך הנכונה לעשות זאת היא בהסכם ממון ורצוי שבטרם רכישת הנכס ודירת מגורים בפרט.

הסכם ממון צריך לקיים מספר דרישות חוקיות, שאם לא כן בבוא היום לא יכיר בית המשפט בהסכם שכזה.

הסכם ממון מתייחס לא רק לדירת מגורים אלא גם לזכויות אחרות כמו מקרקעין, כספים, חסכונות וכדומה.

משרד עורכי הדין שלמה לוי – מתמחים בהסכמי ממון

במידה וברצונכם לחתום על הסכם ממון על דירה – טרם ואחר הנישואין, אתם מוזמנים לפנות אל משרדנו – שלמה לוי משרד עורכי דין ונוטריון. למשרדנו ניסיון רב בניסוח הסכמי ממון וטיפול מקצועי בנושא. 

הנכם מוזמנים ליצור איתנו קשר עוד היום באמצעות הטלפון, על ידי שליחת דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות, ואנו נחזור אליכם בהקדם – פגישת יעוץ ראשונה במשרדנו ללא תשלום וללא התחייבות.

הפוסט הסכם ממון ודירת מגורים הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

אין ספק כי התקופה האחרונה מציבה בפנינו קשיים רבים בכל תחומי החיים ובייחוד בתחום הכלכלי.

גרושים וגרושות נתקלים בקשיים יחודיים, כך למשל בעניין תשלום המזונות מחד גיסא וגבייתם מאידך גיסא.

המציאות בה רבים פוטרו מעבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) והסגר שנכפה עלינו מביאים להוצאות עודפות אותן איש לא צפה.

ככלל פסיקת מזונות, זמניים וקבועים, ככל פסק דין הנה מחייבת.

על אף האמור הרי שחלקכן/ם כבר נתקלתן/ם במושג הגדלת/הקטנת מזונות בשל "שינוי נסיבות מהותי".

אכן הדין מאפשר לתבוע שינוי בגובה החיוב כאשר המחסום שעל המבקש/ת לעבור (מחסום גבוה ומהותי!!!) הינו שינוי מהותי שחל מעת מתן פסק הדין (ההחלטה) בדבר גובה המזונות – שינוי שלא ניתן היה לצפות ולהביא בחשבון בעת מתן ההחלטה.

נשאלת השאלה האם מצב החירום המתרחש עלינו נכנס בגדר אותו "שינוי נסיבות מהותי"?

אציין כי הואיל ומדובר במצב חדש אותו איש לא צפה (למעט אולי נביאי האפוקליפסה….) הרי שטרם התגבשה פסיקת בתי המשפט ובתי הדין ועל כן לא ניתן לקבוע מסמרות.

יודגש:

• יש לשלם מזונות קטינים כסדרם.
• נכון להיום מזונות שוטפים יש להמשיך ולשלם ולא ניתן לדחותם. המדובר בחריג של חיובי הוצאה לפועל וכך אף הובהר באתר רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל):" תשלומי מזונות שוטפים (לפי פסק דין של בית המשפט / בית הדין) אינם נדחים."

* אין להישמע לפרסומים בלתי אחראיים או שמועות ובכל ספק יש לבדוק בפרסומים הרשמיים בלבד או להתייעץ עם עורך דין.

האם יש מקום להגיש הליכים לשינוי בגובה המזונות בעקבות המצב החדש והמיוחד:

יובהר כי אם הפיצוי המוצע שיינתן ע"י המדינה יהא בו כדי לפצות על חלק ניכר מההפסד אזי לעניות דעתי לא יהיה ראוי לדון כלל בשינוי!!!

תקנות שעת החירום כמו גם המצב הכללי במשק התעסוקה וההגבלות שהוטלו הביאו למצבים שלא יכולנו לצפות מבעוד מועד.

להלן מספר דוגמאות:

ההורה החייב במזונות (דרך כלל האב) הוצא לחופשה ללא תשלום או פוטר מעבודתו ואילו ההורה השני ממשיך לעבוד (כמובן במסגרת הציות להוראות), כאשר ההורה החייב במזונות ממשיך בעבודתו ואילו ההורה המקבל עבור הקטינים (דרך כלל האם) פוטר/ה מעבודתו/ה או הוצא/ה לחל״ת, כאשר ההורה שהוצא לחופשה יקבל תשלום המוצע במסגרת התוכניות (דמי אבטלה, תשלום לעובדים בחל״ת, פיצוי לעצמאיים) ועוד מצבים וסיטואציות שרק וירוס הקורונה יכול היה לזמן לנו.

האמור הינו סקירה חלקית ובלתי ממצה של שינויים בהשתכרות אולם לא רק ההכנסה יכולה להשתנות שהרי לאלו שהתמזל מזלם והם ממשיכים לעבוד, התקופה המיוחדת אף זימנה שינויים בשעות העבודה, עבודה במשמרות קבועות ובלתי גמישות, עבודה מהבית, מגבלות תנועה בהגעה לעבודה, שעות עבודה ממושכות ומה חו״ח עת מי מההורים נאלץ לשהות בבידוד או חמור מכך חלה (ובריאות לכולנו!!!) ועליו להתאשפז או לבודד עצמו לתקופה ארוכה ועוד שינויים רבים, חלקם קיצוניים, שיש בהם להשפיע על הסדרי השהייה והראייה עם הילדים (כפי שידוע לכולנו, שינוי מהותי בהסדרי השהייה והמשמורת יכול וישפיעו על גובה המזונות).

ברי כי בימים כתיקונם יכולתן/ם להיעזר בהורים עת נקראתם לעבודה ומשמרות אולם לצערנו לאור הסיכונים החדשים ומתוך כבוד ואהבה להורים צווינו לשמור על ריחוק ובידודם מתוך אהבה והם אינם זמינים לנו כבכל הימים.

כל אלו ועוד מעוררים תהיות, שאלות ומחלוקות. ראוי כי הדברים יפתרו בשיג ושיח בין הצדדים כאשר כלל האצבע המוצע הוא לא לחדול מתשלום המזונות שכן צרכי הילדים לא רק שלא השתנו אלא יתכן ובחלק מהמקרים אף גדלו.

בהיעדר הסכמה הרי שיש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ובמידת הצורך פנייה לערכאות.

הצעתי הכללית לחייבי מזונות – המשיכו לשלם ואם באמת אין ביכולתכם להמשיך בחיוב ולאחר שעשיתם ככל יכולתכם ומעבר לכך, ובהיעדר הסכמת הצד השני עשו כל שביכולתכם לשלם כל סכום קרוב לסך החיוב כך שבעתיד ובחלוף המשבר תשלימו את ההפרשים (בצירוף ההפרשים כגון הצמדה וריבית ככל שיהיו) ותוכלו להוכיח כי עשיתם ככל יכולתכם לעמוד בחיוב לילדיכם.

טוב תעשו, שני ההורים, אם בימים מיוחדים אלו תתחשבו האחד בשני, תבינו כל אחד את מצוקות האחר ותראו שניכם את מצוקות הילדים החרדים גם כך מהמצב המוזר והחדש שהתרחש עלינו.

לסיכום:

בכל מקרה נשוב נציין ונבהיר כי האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ובכל עניין יש לפנות לקבלת ייעוץ ספציפי לסוגיות הייחודיות לכל מקרה!!!

אנו ממשיכים ליתן שירות במגבלות התקנות וההוראות וממליצים לפנות לשאול ולשקול את המשך הטיפול המשפטי ככל שיתעורר בכך הצורך – בתי המשפט על אף המגבלות קשובים וניתן להגיש בקשות והליכים דחופים כפי שנקבע בהוראות ובתקנות.

אציין כי האמור הינו בגדר המלצות כלליות ובלבד כמובן כל מקרה לגופו ובמידת הצורך יש להתייעץ

משרדנו עומד לרשותכם להתייעצות בכפוף למגבלות בטלפון 03-7528182

נשמח להמשיך ולעמוד לשירותכם בימים קשים מורכבים ומאתגרים אלו כבכל יום ויום.

בברכת בריאות לכולם וחג פסח שמח וכשר!!!

הפוסט מזונות קטינים בימי קורונה הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

הואיל והתקופה האחרונה אינה ככל הימים הרי שמתעוררות מספר שאלות שעיקרן בהסדרי השהייה בין הורים פרודים וגרושים:

ראשית, ככלל מנחה הרי שיש לדאוג לטובת הקטינים ומוצע לכל אחד ואחת מכם ומכן לשנות את דרך החשיבה, לשים מחלוקות בצד ולנסות לבוא בדברים ביניכם ולו למען טובת הילדים ע"מ להתאים את הדרך לשמירת וחיזוק הקשר של הילדים עם כל אחד ואחת מכם.

קיימת חשיבות רבה לנסות ולקיים את הסדרי השהייה והראייה בין הילדים וכל אחד מההורים, יש בכך כדי להפחית מהלחץ הרובץ על הילדים גם כך.

עניין הסדרי השהייה והמעבר של הילדים בין ההורים זכה להתייחסות מיוחדת במסגרת ההוראות ותקנות שעת החירום ונקבע במפורש כי מותר לצאת מ"הבידוד / ריחוק" לצורך: "העברת קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני"

לעניין זה הרשו לי להמליץ כי הורה שיוצא מביתו לצורך העברת הקטין אל בית ההורה השני או לחילופין לקבלתו של הילד רצוי כי יחזיק עמו עותק מהחלטת בית המשפט /בית הדין הרבני/ ההסכם המאושר וזאת לצורך הצגתו בפני הרשויות (משטרה/צבא) אם יידרש לכך. הדבר יכול לחסוך עוגמת נפש רבה ואי נעימות גם עת הילדים עמכם ברכב.

המלצת רשויות הרווחה היא כי במקרה בו אחד מההורים חויב בבידוד מתוקף הוראות משרד הבריאות (חשיפה לחולה מאומת, מחלה חס וחלילה או כל נסיבה דומה המחייבת בידוד על פי החוק והתקנות לשעת חירום) אזי ישהה הקטין בבית ההורה השני עד להחלמת ההורה השני או סיום תקופת הבידוד על פי דין.

אבהיר כי האמור לעיל אף נכון לשיטתי גם עת מי מבני משפחת ההורה השני נתון בבידוד, או בן הזוג החדש, ילדים אחרים של ההורה וכדומה שהרי בריאות הילד וטובתו מעל הכל!!!

מוצע כי תשקלו שינוי זמני של הסדרי השהייה בהסכמה כדי למעט ביציאה מהבית לצורך העברת הקטינים מבית הורה אחד לשני.

במקרה בו לא מתאפשר קיומם של הסדרי ראייה ושהייה יש חובה להבטיח קשר בין הקטין וההורה השני ולו באמצעות תקשורת אלקטרונית חזותית (ככל הניתן) למשל אפליקציות ייעודיות כגון zoom, וואטסאפ, facetime וכיוצ"ב אמצעים.

אם יוחמרו הגבלות התנועה באופן שימנע בעתיד תנועה ובאופן שלא יאפשר את קיום ההסדרים אזי יש לאפשר לקטין קשר רציף עם ההורה השני לכל הפחות בימים ובמועדים שבו אמור היה הקטין לשהות עם ההורה השני ובאופן שיאפשר לקטין קשר עצמאי, ללא פיקוח כך שכל אחד מההורים יוכל לקיים קשר חופשי עם ההורה השני (אציין כי תיעוד שיחות שכאלו יכול ויהווה פגיעה בפרטיות שייתכן וייאכף אם לא כעת אזי בחלוף תקופת החירום).

הכלל המנחה הינו טובת הילד ושיתוף פעולה אולם אם לא תצליחו להגיע לכדי הסכמות ניתן לפנות אל בתי המשפט ובתי הדין הממשיכים לפעול תחת הגבלות ובעניינים דחופים.

אציין כי האמור הינו בגדר המלצות כלליות ובלבד כמובן כל מקרה לגופו ובמידת הצורך יש להתייעץ

משרדנו עומד לרשותכם להתייעצות בכפוף למגבלות בטלפון 03-7528182
נשמח להמשיך ולעמוד לשירותכם בימים קשים מורכבים ומאתגרים אלו כבכל יום ויום.

בברכת בריאות לכולם וחג פסח שמח וכשר!!!

הפוסט משמורת ילדים בימי קורונה הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

הסכם ממון או האם יש "גירושין יפים"?

לא אחת נאמר כי כאשר בוחרים בן זוג להתחתן עמו חשוב יותר לבחור ממי נתגרש.⁽¹⁾ ככל שהדברים נשמעים מקבריים הרי שנסיון החיים והפרקטיקה היומית במשרד עוה"ד שלמה לוי לימדונו כי אין לך אמת גדולה מן הכותרת לעיל דרך כלל "פירוק התא המשפחתי הממוצע" כולל שלושה מישורים:

– משמורת הקטינים והסדרי ראייה
– מזונות ומדור
– ענייני רכוש, איזון הזכויות ברכוש וחלוקתו

מאמר זה יתייחס בקצרה לענייני הרכוש וחלוקתו במקרה של גירושין או סכסוך בראי חשיבות הסכם ממון⁽¹⁾.

מאז חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973 קיימים במשפט הישראלי שני מסלולים עיקריים לחלוקת הרכוש ואלו נקבעים דרך כלל, על פי מועד הנישואין כך שעניינם של אלו שנישאו לאחר תחילת תוקפו של החוק, עניינם יידון על פי משטר חוק יחסי ממון ואילו עניינם של אלו שנישאו לפני תחילת תוקפו של החוק, (1974) עניינם יידון על פי "חזקת השיתוף בנכסים" כפי שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט בישראל. ⁽²⁾

הגם שענייני הרכוש נדונים דרך כלל בנפרד מיתר המחלוקות (מזונות, משמורת והסדרי ראייה) הרי שלא ניתן להתעלם מהאמוציות שנוצרו והביאו לפירוק השיתוף או אז נפתחת מערכה בין בני הזוג וכבר אמרו חכמים כי "במלחמה כמו במלחמה…"

חוק יחסי ממון קובע כדלקמן:

"3(א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2."

עיננו הרואות כי בחוק ניתנה לבני הזוג "הטבה" גדולה והיא לשלוט בעצמם ברכושם כך שלא צד שלישי יהיה זה שיכריע (השופט/ת שידונו בעניינם) אלא הם עצמם אלו שצברו את הרכוש, הם שיכריעו בחלוקתו.

ההגיון שבבסיס הקביעה לעיל הינו כי בבוא ביהמ"ש להכריע הרי שהכרעתו מבוססת לא על רצון אלא על ראיות הוכחות והוראות החוק.

לא אחת מושפעת הכרעתו של ביהמ"ש גם מדרך הצגת הדברים ותשובות עדים בחקירתם.

זאת ועוד, במקרי גירושין רבים בהם טיפל משרד עו"ד שלמה לוי – עורך דין להסכם ממון, נוכחנו לגלות כי חלוף השנים גרם לאובדן מסמכים חיוניים, שינויים בזהות המחזיקים (בנקים, חב' ביטוח, קרנות שונות וכיוצ"ב) כל אלו גרמו לקשיים באיתור והוכחת נכסים ברי איזון ולעיתים להוצאות כספיות ניכרות לאיתור נכסים כאלו דבר שאפשר לצד "החזק" או המעוניין להבריח נכסים.

אם לא די בכל הסיבות המצויינות לעיל (וקיימות עוד רבות) הרי שלא ניתן להתעלם מסע' 5(א) לחוק ובייחוד מהקביעה בדבר הזכות לאיזון גם במקרה בו אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו.

במקרה של פטירת בן הזוג מתעוררות לעיתים גם שאלות של ירושה וחלוקת העיזבון וכיצד אלו מתיישבות בכפיפה אחת עם זכויות בן הזוג הנותר – לדברים משנה תוקף בנישואין "שניים" כאשר לבן הזוג השני יורשים אחרים ועוד מקרים בהם נתקלנו במהלך השנים אולם אלו יידונו במאמר נפרד.

כאמור בחוק, לא די בעריכת הסכם בין בני הזוג שכן קיימות דרישות פורמליות למתן תוקף להסכם כזה ולאחרונה נפסקו מספר הלכות בדבר חשיבות אותן דרישות של אישור ההסכם ודרך ניסוחו!!!

לעריכת הסכם ממון חשיבות רבה במקרים בהם בני הזוג הספיקו לצבור רכוש עובר לנישואיהם או שקיבלו רכוש משפחתי עליו הם מבקשים להגן ולעיתים אף קיימות סיבות עסקיות/מסחריות בהן מבקש צד אחד להבטיח את המשך החזקותיו בנכס מסויים.

הסכם יחסי ממון אינו עוד "הסכם" שכאמור לתוקפו של הסכם כזה חשיבות מכרעת על חיי הזוג.

מן הראוי להדגיש כי על סמך הניסיון הרב שנצבר במהלך שנים רבות אנו במשרד עו"ד שלמה לוי יכולים לקבוע כי אין ממש לאמירה לפייה הסכם ממון יפריע לחיי הזוגיות או ירחף כעננה ביום בהיר מעל לזוגיות.

הניסיון מלמד כי הסכם שנערך קודם לנישואין מבטיח שקט לפיו כל אחד מבני הזוג יודע ומכיר את עתודותיו הרכושיות והדבר מסיר חששות של קיפוח או הסתרה והברחה כך שמלכתחילה הכל גלוי – הסכם שכזה אף "מנטרל" חששות וספקות של בני משפחה שמה המדובר בנישואין "כלכליים".

יצוין כי הסכם יחסי ממון שאושר ניתן לשינוי בדרכים הקבועות בחוק כך שאפשר להתאימו אם השתנו הנסיבות.

במקרים רבים חושש אחד מבני הזוג (או משפחתו) כי כל מטרתם של הנישואים הינה לקבל חלק ברכוש ולפיכך ניתן להתנות בהסכם התניות שונות הנסיבות או שבן הזוג האחד יחליט להקנות מנכסיו לבן הזוג השני. ועוד ככל שמתיר הדין.

כמפורט בחוק קיימות מספר דרכים לאישור הסכם ע"מ שיהיה בר תוקף כהסכם על פי חוק יחסי ממון.

כמפורט בחוק אחת הדרכים לאישור ההסכם הינה בפני נוטריון, זאת בתנאי כי הדבר יעשה לפני הנישואין ואכן קיימת חשיבות לדבר שכן כך נעשה הדבר ברוח טובה ובהסכמה של הצדדים להסכם.

הנסיון מלמדנו כי אם חו"ח עולים חיי הזוגיות על שרטון אזי קיומו של הסכם ממון מקל עד מאוד על ההליכים הקשים מטבעם שהרי רוב רובם של ענייני הממון והרכוש וחלוקתם הוסכמו מראש, כך שלצדדים מכשול אחד פחות לצלוח דבר המקצר את ההליכים מקל, נפשית על הצדדים ואף חוסך כספים רבים. 

רק עורכי דין הבקיאים בתחום המעמד האישי יכולים לתת את המענה המלא והנכון בעת עריכת ההסכם וראוי כי בעת עריכת הסכמים מורכבים ייעצו גם עורכי דין הבקיאים במקרקעין ודיני תאגידים ככל שיש בכך צורך.

לאור תיקונו של חוק יחסי ממון בין בני זוג הוסר המחסום בדבר התניית חלוקת הרכוש בהחלטת בית דין על גירושין ונקבעו תנאי סף המאפשרים פנייה בתביעה רכושית לאיזון משאבים גם במקרים אחרים כמפורט בחוק.

בעניין זה מן הראוי לציין כי בני זוג שעורכים הסכם ממון יכולים להתנות על מקרים בהם יבוצע איזון המשאבים ביניהם.

כפי שראינו להסכם ממון יתרונות רבים וכיום אין מקום לחשש ולבושה שכאמור הסכם שכזה אם נערך ואושר כנדרש בחוק יש בו כדי להבטיח חיי זוגיות טובים ובמקרה של פרידה יש בהסכם כאמור כדי להסיר מכשול משמעותי ולאפשר גירושין "חלקים" יותר כאשר המרוויחים מכך הנם הצדדים להסכם.

מטבע הדברים אין "גירושין יפים" אולם כאמור לעיל ניתן לצמצם את המחלוקות ולהקל על הצדדים על ידי עריכת הסכם ממון שיבהיר ויבטיח את זכויות הצדדים.

אנו במשרד עורכי הדין שלמה לוי נשמח להפגש עמכם לתת לכם הסברים לערוך הסכם ולאשרו כדין.

זקוקים לעורך דין להסכם ממון?

במשרדנו מחלקת מעמד אישי המתמחה בעריכת הסכמי ממון וכן נוטריון המאשר הסכמים כאלו.

במשרד עו"ד שלמה לוי מחלקות ועורכי דין המתמחים במקרקעין, מיסוי מקרקעין ודיני תאגידים כך שבאפשרותנו לתת מענה למכלול שאלות המתעוררות בעת עריכת הסכמי ממון על מנת להבטיח כי אף אחד מהצדדים להסכם לא יפגע וזכויותיו ישמרו.

סקירה זאת אינה תחליף לייעוץ משפטי ואנו נשמח לתאם עמכם פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות מצדכם.

(1) כפי שיובהר הזכות לאיזון המשאבים קיימת גם במותו חו"ח של מי מבני הזוג
(2) מאמר זה מתייחס לפסיקה האזרחית ואינו דן בפסיקת בתי הדין הדתיים

הפוסט הסכם ממון הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

לאחרונה ניתן פסק דין בתביעת נזיקין בו העיר ביהמ"ש כי לדעתו במקרים בהם מתברר כי תובע הגיש תביעה המתבססת על הכנסתו, ומתברר כי חלק מההכנסה אינו מדווח ("כסף שחור") מן הראוי להעביר דיווח אל רשויות המס או אל מנהל בתי המשפט שישקול העברתם של הדברים אל רשויות המס.

סעיף 144 א' לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] קובע:

"נישום המגיש לבית המשפט תובענה המתבססת על גובה הכנסתו ממקור כלשהו ימציא העתק ממנה לפקיד השומה אצלו מתנהל תיקו, ואם אין לו תיק – ימציא העתק למנהל"

רוב רובן של תביעות הגירושין מתבססות על הכנסתם של הצדדים. כך בתביעת מזונות חובה על צד להראות את גובה הכנסתו מכל מקור וכבר נפסק בשורה של פסקי דין כי גם הכנסה שאינה מוצהרת הינה שיקול בפסיקת גובה המזונות!!!

ובתביעות "רכוש" על אחת כמה וכמה עת חובה על צד לפרט את מלוא רכושו.

לא אחת ימצא עצמו צד למשפט התובע את בן או בת זוגו נאלץ לעמוד בפני אותה דילמה האם "לחשוף" את שידוע לו על הכנסותיו הבלתי מדווחות של הצד השני, שכן:

מחד: אם לא יתבע את אותן הכנסות בלתי מדווחות אזי יצא נפסד (בין שמדובר בפסיקת מזונות שאינם ריאלים ובין בחלוקת רכוש)

ומאידך: אם יוכיח את הכנסתו ה"שחורה" של הצד שכנגד אזי הוא עלול למצוא עצמו שותף לדבר עבירה או לחיות בחשש כי יאבד זכויות ברכוש בר איזון.

אמור הוראת החוק דלעיל מעוררת חששות ויכולה להביא לתוצאות בלתי צודקות ומעוותות של חלוקת רכוש בלתי הוגנת וחמור מכך, קיפוחם של קטינים במזונותיהם או חיוב לא צודק במזונות בת הזוג.

יתכן והפתרון לסוגייה נמצא בסע' 68 לחוק בתי המשפט הקובע:

" (ה) על אף הוראות סעיף 68(א) –

(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;"

אין כל ביטחון כי אותן "דלתיים סגורות" יש בהן כדי לספק את הביטחון מפני דיווח אולם מכלול הרעיונות שעומדים בסיס התהוותו וקיומו של בית המשפט לענייני משפחה הם שצריכים ליתן את אותה מעין "חסינות" על מנת להבטיח קיומם של הליכים.

כך למשל ישאל השואל מה דינה של "הכנסה" שהכניס אב אלמוני ממכירת סמים או רכוש גנוב (שהרי אין הבדל בין אלו לבין כספים שלא דווחו לרשויות המס), כלום יעלה על הדעת שאב כזה שיש לו כספים ורכוש, יתחמק מתשלום מזונות אך בשל החשש של ילדיו או אימם "מלחשוף" את המקור לאותה הכנסה?

האם הדעת סובלת כי אותם קטינים במקרה דלעיל ישאר רעבים בעוד אביהם או אמם "חוגגים" ונהנים ממנעמי החיים אותם הם מממנים בכסף "לא חוקי"???

נראה כי חוק בתי המשפט המקנה חיסיון וכן ההוראות בדבר שיקולי צדק שמצאו ביטויים בסעיף 8 א' לחוק הקובע "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין אליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק…".

נראה כי שילובן של הוראות החוק יחד עם שורת ההיגיון כולם יחדיו נותנים את הפתרון שיבטיח בדיקה נכונה, מלאה, מקיפה ואמיתית של זכויות המתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה.

נראה כי עצם הדלתיים הסגורות והחיסיון בדיוני בית המשפט לענייני משפחה, מהווים דרך "עקיפה" לגביית המס שכן אותם כספים המשולמים כדמי מזונות, מבטיחים את רווחתם של הזכאים להם ומונעים את הפיכתם לנטל על המדינה שלא תישא במזונותיהם.

אין האמור משמש המלצה חס וחלילה להתחמקות מתשלומי המס אלא בא להצביע על הבעייתיות המתעוררת לאור הסעיף בפקודת מס הכנסה.

האמור אינו מהווה המלצה או ייעוץ ורק בא להאיר בעיה העלולה להתעורר מהתנגשותם של אינטרסים שונים ולהציע דרכים לפתרונן.

הנכם מוזמנים לפנות עוד היום אל שלמה לוי – משרד עורכי דין ונוטריון , באמצעות הטלפון, על ידי שליחת דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות, ואנו נחזור אליכם בהקדם – פגישת יעוץ ראשונה במשרדנו ללא תשלום וללא התחייבות.

הפוסט הכנסות ב"שחור" וההשפעה על חלוקת רכוש בתיקי משפחה הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

מאמר קצר זה עניינו משמעותי ויכול להשפיע על ניהולו של תיק גירושין באשר הוא.

סמכות מקבילה מהי?

על פי דיני מדינת ישראל קיימות ככלל שתי מערכות שיפוט מקבילות ולשתיהן סמכות לדון בענייני גירושין של בני זוג:
האחת הנה המערכת האזרחית שכיום מרוכזים ענייני המעמד האישי במסגרת בתי המשפט לענייני משפחה (כערכאה ראשונה).

השנייה הנה מערכת השיפוט הדתית הרלונטית לבני הזוג, כך שאם שני בני הזוג בני הדת היהודית אזי הערכאה הרלוונטית
לעניינם הנה בתי הדין הדתיים, או אם הם בני העדה המוסלמית יכול עניינם לידון בפני בתי הדין השרעים.

כבר בשלב זה יודגש ויובהר כי ההליך הדתי, קרי הגט עצמו, הנו בסמכותה הבלעדית של הערכאה הדתית
ולכן פסק דין לגירושין וביצוע הגט יעשו רק בפני בית הדין הרבני.

ככלל, כפופים בתי הדין הדתיים למרותו של דין המדינה קרי חוקי מדינת ישראל, זאת למעט בעניינים של דין אישי כגון הליך הגט עצמו,
אשר ההחלטה באם התקיימו הנסיבות המבוארות למתן פסק דין לגירושין וביצוע הגירושין עצמם, תעשה על פי הדין הדתי וכמצוות ההלכה.

על אף שבתי הדין כפופים לדין המדינה, הרי שבבואם לדון בעניינם של בני זוג המתדיין בפניהם, לא ניתן להתעלם מהשפעת ההלכה הדתית
על פסיקתם ולא אחת נתקלנו בפסיקות ששללו מאשה זכויות ממוניות מהטעם כי מרדה בבעלה או בגדה בו ורק ערעור לבית הדין הרבני הגדול
ועתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, הובילו לתיקון המעוות ולפסיקה על פי החוק האזרחי.

המדובר בהליכים סבוכים, ארוכים (שכן קיים עקרון משפטי של "כיבוד ערכאות" המונע לעיתים התערבות)
ולא אחת יקרים המביאים צד "חלש" לוותר על איזה מזכויותיו ולפיכך נודעת חשיבות רבה לייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין
הבקיא בדיני משפחה על מנת להבטיח שמירה על זכויות.

הלכה מושרשת היא כי צד שהחל בהליכים בהגשת תביעות כדין בערכאה אחת, הוא שמקנה את הסמכות לדון בעניינם של הצדדים.

כך למשל אם פלוני הקדים והגיש את תביעותיו אל בית הדין הרבני במועד וכדין וכרך בהם כדין את ענייני הרכוש,
אזי גם אם אלמונית תגיש תביעותיה אל ביהמ"ש לענייני משפחה, יידון עניינם של הצדדים בפני בית הדין הרבני.

האמור נכון ככל שהדבר נוגע לעניינים שבין שני בני הזוג אולם כבר נפסק כי ענייני מזונות קטינים ומשמורתם
אפשר ויידונו גם בערכאה האחרת בנסיבות המסוימות אשר עליהן יורחב במאמר אחר.

מה עושים במצב בו בני הזוג המעוניינים להתגרש אינם מאותה דת?

במקרה בו בני הזוג אינם בני אותה עדה דתית (יהודי ונוצריה למשל) אין לבית הדין הרבני סמכות כלל
ועניינם יידון בפני הערכאה האזרחית, לרבות עניין התרת קשר הנישואין ביניהם.

יש ובית הדין הרבני ידון גם בגירושי בני זוג שאף שלא נישאו בחופה וקידושין, הוכרו כזוג נשוי.
אז יחוייבו בגט פיטורין ולו מחמת הספק על מנת שיהיו מותרים לאחרים על פי ההלכה.

במסגרת הליך גירושין שבין בני זוג יכול ותתעורר שאלת תביעתה של הכתובה.
עניין זה ראוי שיבחן היטב עוד קודם לתחילתם של ההליכים שכן גם לתביעה בבית המשפט "האזרחי" אפשר
ותהיה השפעה על זכותה של האשה לתבוע את כתובתה ומאידך לא כל תביעה שוללת או מקימה זכות לתביעת הכתובה.

להתנהלותם של בני הזוג קודם להגשת תביעותיהם כמו גם בחירת הערכאה הנכונה לעניינם חשיבות רבה
להבטחת זכותם מחד "וחסימת" הצד השני מאידך ורק עו"ד הבקיא בענייני המעמד האישי וענייני גירושין יכול לתת את הייעוץ הנכון.

כפי שנוכחנו לדעת, הרי שלעיתוי הגשת התביעה חשיבות רבה שכן בדרך כלל ההחלטה להיפרד
הינה תוצאה של תהליך שעברו בני הזוג יחדיו וכל אחד מהם לחוד ולפיכך הסיסמא הילדותית משהו לפיה "הראשון זוכה והשני בוכה….."
מקבלת משמעות רצינית כל שכן "תפיסת הסמכות" ובחירת הערכאה המתאימה לדיון.

סיכום:

הליך של גירושין הינו פרק טראומתי בחייו של החווה אותו, אולם ייעוץ נכון ובחירת אסטרטגיה טובה יובילו במקרים רבים
לסיום מהיר ויחסכו לצדדים עוגמת נפש וממון רב, כל שכן שבמרבית המקרים בין בני הזוג הניצים נמצאים ילדיהם
והכלל המנחה שצריך לשמש נר לרגלי המתדיינים ומיצגיהם הינו כי בני הזוג מתגרשים האחד מן השני אולם מעולם לא יוכלו להתגרש
מילדיהם ועליהם לעשות הכל כדי שההליך יהיה מהיר וממצה גם אם כואב.

על פי דיני מדינית ישראל, נתונה הסמכות ליתן פסק דין לגירושין בין יהודיים לבתי הדין הרבניים בישראל.

להבדיל מענייני רכוש מזונות ומדור, בענייני גירושין, הסמכות הבלעדית מסורה לבתי הדין הרבניים ואלו פוסקים
על פי ההלכה היהודית כפי שהשתרשה במשך מאות בשנים.

בבא הדיינים ליתן פסק דין בתביעת גירושין ישקלו הם תחילה האם קיימת עילה המצדיקה את פסק הדין – וזאת כמובן עילה "הלכתית".

רבות הן העילות ההלכתיות המובילות בסופו של יום לפסק דין לגירושין והן נחלקות לעילות שאם הוכחו,
אין לו לבית הדין שיקול דעת ועל הבעל חובה לגרש את אשתו, וגם אם יסלח לה על מעשיה, לא יהיה מנוס מלחייבו לגרשה
ולעילות שבהן לביה"ד שיקול דעת באם לכפות גירושין.

זה המקום להבהיר כי לא כל תביעה לגירושין אל בית הדין תסתיים בגט, רבים הם המקרים בהם מגיש מי מבני הזוג
תביעה לגירושין כנגד משנהו אולם מבלי שיוכיח עילה המחייבת בגט לא יעתר לו ביה"ד, כל שכן כאשר בן הזוג השני עותר
לשלום בית (ולא כמעשה אסטרטגי).

להלן דוגמא:

שרה וראובן שנישאו זה לזו כדת משה וישראל, חיו יחדיו באושר ולהם שלושה ילדים.

לאחר תשע שנות נישואין נקלעו עסקיו של ראובן לקשיים כלכליים דבר שהביא למתח בין בני הזוג והעיב על חיי המשפחה
עד כי ראובן החליט לעזוב את הבית ועבר להתגורר לבדו בדירת אחיו.

חלפה כשנה וטרם שקטו המים ושרה פנתה אל בית הדין הרבני בתביעה לגירושין ובתביעתה סיפרה כי למעשה אינה
חיה עוד עם ראובן ולכן מבקשת היא להתגרש ממנו. ראובן מצידו עתר לקיים שלום בית בין הצדדים והסביר כי לטענתו נובעים מעשיה של אשתו מלחץ כלכלי.

כבר בתחילת הדיון פנה אב בית הדין אל שרה ושאלה מדוע לא תסכים לנסות לשקם את חיי הצדדים ולקיים שלום בית ביניהם
ושרה סירבה ואמרה כי גמרה בדעתה להתגרש שכן אינה אוהבת עוד את ראובן.

מששאל הדיין את ראובן לעמדתו, השיב לו זה כי הוא אוהב את אשתו וכי לדעתו, לאחר שישקטו הקשיים הכלכליים יוכלו לשקם את נישואיהם.

אב ביה"ד הבהיר לשרה כי למעשה אין עילה הלכתית לגרשה מראובן או אז נזכרה שרה כי שמעה שחובה לגרש
אשה שבגדה בבעלה והעלתה טענה באזני בית הדין כי למעשה בעת בה עזב ראובן את הבית, קיימה יחסי מין עם תייר אותו
הכירה בעת בילוי סוף שבוע במלון ולכן, טענה חובה על בית הדין לגרשה.

ראובן השיב מיד כי הוא סבור שהדברים אינם אמת וכי טענה זאת אינה אלא נסיון של שרה, הנתונה בלחץ מפאת חששה מנושיו של ראובן,
להתגרש וכי למעשה, גם לאחר שעזב את הבית קיימו הוא ושרה יחסי אישות מספר פעמים.

שרה הכחישה הכל וחשבה כי בידה "קלף מנצח" והציעה כי היא וראובן ייבדקו בפוליגרף.

ראובן שנועץ בעורך דינו קודם לכן הסכים מיד לכך יען כי ידע שעל פי ההלכה לא ניתן לחייב בגירושין על סמך תוצאות בדיקת הפוליגרף,
אפילו אם הסכימו שני הצדדים לבדיקה ורק עדות קבילה בבית הדין יכולה להחשב ככזאת שעל פיה ניתן לחייב בגט –
כך למשל תצלום או סרט שהושגו בדרך חוקית ושמהם לא משתמע דבר אחר זולת קיום יחסי מין בין נשואה למי שאינו בעלה או עדות
של שני גברים שהיו עדים למעשה הבגידה או הוכחה חד משמעית אחרת הקבילה על פי דיני ההלכה.

האמור לעיל מלמדנו כי לא כל תביעה אל בית הדין תסתיים בגט.

זה המקום לציין כי לא מן הנמנע כי בעל המבקש לגרש את אשתו ואין בידו עילה יתכן ויחוייב בתשלום כספי ולעיתים,
בהתקיים התנאים אף בתשלומה של הכתובה (ועל כך יורחב במאמר נפרד).

לא רק בגידה יכולה להביא לכדי חיוב בגט שכן בהלכה היהודית עילות רבות שיכול ויביאו בסופו של תהליך לגירושין
כאשר לכל אחת נדרשת מערכת הוכחות שונה וחלקן יש וישפיעו על עניינים אחרים שבין הצדדים.

מהאמור לעיל עולה כי טוב יעשה מי שמבקש להגיש תביעה לגירושין אם יתייעץ בעו"ד או טו"ר
שאם לא כן עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה ולעיתים להיות מחויב בכספים רבים,
בעוד בנייתה של אסטרטגיה מבעוד מועד יש ותביא לכדי הצלחה ולעיתים אף תציל את חיי המשפחה.

הפוסט סמכויות בענייני גירושין הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.

ככלל כל מי שנקלע לסכסוך משפחתי יודע כי מעבר לעניין עצמו, מעורבים גם אמוציות ורגשות שלעיתים מסיטים את הדעת
מהבעיה עצמה לעבר אמוציות ורגשות בין המסוכסכים כל שכן בין בעל ואשה, שהרי רוב רובם של הסכסוכים נובעים
מחוסר אמון בין בני הזוג וגילויי בגידה וחוסר נאמנות.

על אף האמור, לא כל הסכסוכים צריכים להיות מוכרעים על ידי בית המשפט.

פתרון סכסוך משפחתי בדרכי גישור

כיום הולכת וגוברת הדרך של פתרון הסכסוך בדרך של גישור שאמור בסופו של יום להניב הסכם גירושין המוגש לאישור בית המשפט.

לפתרון הסכסוך בדרך של גישור יתרונות רבים אולם העיקרי שבהם הינו הנמכת הלהבות בין בני הזוג, להבות שגם כך מאיימות
לשרוף את המעט שנותר מן התא המשפחתי, כל שכן כאשר לצדדים ילדים (ועל כך כבר נאמר כי הצדדים מתגרשים זה מזו אולם לא מילדיהם).

הליך הגישור מתנהל דרך כלל לאחר תחילתם של הליכים עת בית המשפט מיוזמתו או לבקשת הצדדים מפנה את העניינים שבפניו,
כולם או חלקם, אל מגשר מוסמך המנסה למצוא פתרון לסוגיות שהועברו אליו.

לזהות המגשר, הכשרתו ונסיונו נודעת חשיבות רבה שהרי ענייני גירושין מטבעם מערבים סוגיות רכושיות, מזונות,
משמורתם של קטינים וסוגיות רבות מתחומים שונים.

יתרונו של הליך הגישור הינו יכולתם של הצדדים “לשלוט” על עתידם ולקחת חלק מכריע בתוצאה אליה יגיעו.

ההבדל בין גישור למשא ומתן בפתרון סכסוכים משפחתיים

לא אחת נשאלתי “מה ההבדל בין גישור למשא ומתן ?” ואכן הדברים דומים.

הליך של גישור דומה במהותו למשא ומתן אלא שזה מתנהל באמצעות “מגשר” שהינו איש מקצוע הבקיא ברזי ההליך כך שיש באפשרותו
לנטרל אלמנטים של אמוציות ורגשות, שלא תמיד ניתן לעשות כן בעת משא ומתן ישיר בין הצדדים.

הואיל ודרך כלל כרוכים בגישור עניינים מקצועיים ונדרשת בהם הבנת החוק, הרי שיהא זה נבון להגיע אל ההליך מיוצגים ע”י עורך דין
שעניינו מתחום המעמד האישי הבקיא בתיק ובעובדות, זאת כדי שיוכל לייעץ בבחירת המגשר כך גם יסייע ללקוחו לצלוח את הליך הגישור
ולצאת ממנו כשידו על העליונה.

חשיבותו של ייצוג מקצועי גדולה שבעתיים לאור העובדה שלא כל גישור מסתיים בהסכם או אז חוזר הסכסוך אל אולמות בית המשפט,
כך שעו”ד מקצועי ידע להפיק את המירב מהליך הגישור ולנהלו באופן כזה שאף אם יכשל הגישור יפיק לקוחו יתרון
אם וכאשר יחזרו הצדדים אל המסלול הרגיל של בירור התביעות.

הנכם מוזמנים לפנות עוד היום אל שלמה לוי – משרד עורכי דין ונוטריון , באמצעות הטלפון, על ידי שליחת
דואר אלקטרוני או על ידי מילוי הפרטים שלכם בטופס ההתקשרות, ואנו נחזור אליכם בהקדם!
פגישת יעוץ ראשונה במשרדנו ללא תשלום וללא התחייבות.

הפוסט סכסוך משפחתי הופיע לראשונה ב-שלמה לוי.